כלל חברה לביטוח בע"מ נ' לוי ואח'

פסק דין

התביעה יסודה בנזקים שנגרמו לרכב מבוטחת התובעת בתאונה נשוא התביעה. הצדדים הגיעו להסכמה לפיה הדיון בתיק יפוצל, תחילה תידון שאלת האחריות, ולאחר מכן, ובמידת הצורך, תידון שאלת הנזק. החלטה זו מתייחסת לשאלת האחריות בלבד, אלא שכפי שיובהר אינני מקבלת את גרסת התובעת לנסיבות התאונה, ודין התביעה להידחות.

בתאונה היו מעורבים מכונית פרטית של מבוטחת התובעת ואוטובוס הנתבעים. הצדדים חלוקים ביניהם בדבר נסיבות התאונה. לגרסת נהגת התובעת היא נכנסה עם רכבה לתוך מתחם אוטובוסים כדי לבצע פניית פרסה, חלפה על פני אוטובוס כבוי שחנה בצד ימין והחלה לפנות ימינה. לפתע החל האוטובוס בנסיעה לאחור, היא צפרה אך ללא הועיל, האוטובוס המשיך בנסיעה לאחור ופגע ברכבה בצידו הימני קדמי. לגרסת נהג האוטובוס, הוא לא נסע לאחור והאוטובוס לא היה כבוי אלא הוא היה במהלך נסיעה. הוא החל לפנות ימינה כדי לצאת מהתחנה ולפתע נפגע מאחור על ידי רכב התובעת שניסה לעקוף את האוטובוס במקום בלתי אפשרי, וכך נפגע.

העידו בפני שני הנהגים המעורבים, והוגשו מסמכים ותמונות, לרבות תמונות של מקום התאונה. בחנתי את מכלול הראיות והגעתי למסקנה שיש להעדיף את גרסת הנתבעים על פני גרסת התובעת. עדותה של נהגת התובעת לא היתה משכנעת, והיא מעוררת מספר תהיות. ראשית, בהודעה הכתובה שמסרה נהגת התובעת לחברה התובעת (ת/1), פורטו נסיבות אחרות לאירוע התאונה. בהודעה זו נכתב שרכב התובעת עמד מאחורי האוטובוס, יצא לעקיפה ואז נפגע מהאוטובוס שהחל בנסיעה לאחור. ההבדל בין הגרסאות הוא משמעותי מאחר ובעדותה העידה נהגת התובעת שבעת התאונה הרכב היה במצב עמידה "עמדתי ולפתע האוטובוס החל לנסוע לאחור" (עמ' 1 שורות 26 – 27; ובהמשך עמ' 2 שורה 10), ואילו בהודעה הכתובה נכתב שהרכב היה במצב של נסיעה איטית "עמדתי מאחוריו ויצאתי לעקיפה במהירות – 10 קמ"ש...". שנית, האמור בהודעה הכתובה, בדבר יציאה לעקיפה, תואם לגרסת נהג האוטובוס לפיה רכב התובעת נפגע שעה שניסה לעקוף את האוטובוס, ואינו תואם את עדות נהגת התובעת. שלישית, בהודעה הכתובה לא נכתב שעובר לתאונה האוטובוס היה כבוי, ואילו בעדותה שבה העדה והדגישה עניין זה. לטעמי יש חשיבות לדבר דווקא מאחר והתאונה אירעה בתוך מתחם אוטובוסים ורכב התובעת לא אמור היה להיכנס למתחם זה. רביעית, העדה הדגימה בעת עדותה את אירוע התאונה, ולדבריה התאונה אירעה כאשר רכבה עומד מאחורי האוטובוס ובזוית מסויימת, עם נטייה ימינה, וכך נפגע במקום בו נפגע. אלא שעדות זו אינה תואמת לתרשים שציירה העדה לאחר התאונה, במכתב נוסף בו מסרה גרסתה, ובתרשים זה רכבה מצוי מאחורי האוטובוס, בקו ישר.

אל מול תהיות אלו, עדות נהג הנתבעים היתה עקבית, היא תאמה לאמור בהודעה הכתובה, ואני מעדיפה עדות זו.

לאור האמור התביעה נדחית.

התובעת תישא בשכ"ט ב"כ הנתבעים בסך של 1,300 ₪.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"א, 31 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: